עולמות היה הכנס הראשון שלי כמו"ל עם ספר. קיוויתי שזה יהיה הכנס הראשון שלי כמו"ל עם שני ספרים, אבל כפי שהסברתי לאנשים רבים בכנס, "מת ברובו" עדיין מתעכב מסיבות שלא לגמרי קשורות אלינו. הסתובבתי בכנס עם טרולי, ואנשים ניגשו אלי, קיבלו ספר - או חולצה - והלכו לדרכם וזה היה נחמד מאד. למעשה, ההיבט המצער היחיד בעניין הזה היה שבשני הימים נגמרו לי הספרים לפני שגמרו האנשים שהגיעו להם ספרים. ביום הראשון הבאתי עשרים ספרים, והם נגמרו לקראת סוף היום. ביום השני - בו הגעתי עם הספרים בתיק, כי השארתי את הטרולי בכנס - הבאתי עשרה טאו ועוד "דם כחול" ו"אגם הצללים" וגם אלה נלקחו כולם. אני מתנצל מאד בפני כל מי שקיוו לקבל ספר ונאלצתי לדחות, ומבטיח שכולכם תקבלו את הספרים שמגיעים לכם.
גם מעבר לחוויה הנעימה של להסתובב ולחלק לאנשים מתנות מתוך מה שכיניתי "טרולי התמורות", עולמות 2016 היה כנס מאד חיובי מבחינתי. כהרגלי, לא יצא לי להיכנס לארועים מעבר לאלה שהשתתפתי בהם, אבל היה נחמד לפגוש את כל האנשים המוצלחים שפגשתי, עם דגש על חברי וחברות קבוצת הפייסבוק "ספרים?" שבה אני משתתף פעיל. עצוב לחשוב כמה מהאנשים החביבים עלי לא פגשתי בכנס, אבל ככה זה כשכולנו עסוקים. דוקטור לנדסמן, אני עדיין חייב לך בירה.
ביום הראשון השתתפתי בפאנל "20 שנה של מד"ב ופנטסיה", בו זכיתי לדון בעשרים השנים האחרונות בז'אנר בישראל בהנחיית העורך אהוד מימון, ובהשתתפות המתרגמת ענבל שגיב-נקדימון, והמבקרת והבלוגרית (ומועמדת להוגו בעברה) אביגייל נוסבאום. הייתי מעורב בבחירת המשתתפים בפאנל, כך שלא הפתיע אותי שהשיחה היתה מעניינת, אינטליגנטית ומחכימה, וגם הקהל היה אחלה.
ביום השני הרציתי על איך המחזמר "המילטון" מתחבר בעיני לצייטגייסט של המד"ב והפנטסיה כיום. היסטורית, אני מרצה על נושאים שאני יכול לדבר עליהם בלי שום הכנה, אבל הפעם בחרתי בנושא שדרש יותר עבודה מוקדמת, ואף הכנתי מצגת. ההשקעה השתלמה, אני חושב. זאת כנראה ההרצאה שלי שאני הכי מרוצה ממנה בכנס, ונראה שהקהל היה ממש בעניין, גם כשנטשתי את המחזמר עצמו והתקדמתי לקשרים המד"ביים שהפכו אותו למתאים להשתלבות בכנס מד"ב ופנטסיה. המלצתי בהרצאה על ספרים וסיפורים שונים, ואפשר לראות את אלה במצגת שהעליתי לעמוד הארוע, שאמנם לא כוללת הרבה מעבר לכותרות של הנושאים עליהם דיברתי, אבל נותנת מושג כללי וכוללת קישורים לקריאה וקנייה.
בין שני ימי הכנס ראיתי את "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים". אני מתכנן להרחיב עליו בפוסט עתידי, כי יש לי מחשבות, אבל בינתיים אומר שמבחינתי זה בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר ביקום הסינמטי של מארוול, ואני ממליץ עליו בחום לכל חובבי הסרטים האלה.