כריכתו של טאו, או: אבולוציה של כריכה

אני יודע שהיה שקט בחזית שלנו לאחרונה. פחות עדכונים מאשר בזמן הקמפיין. זה שקט תעשייתי. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להביא לכם את הספרים שהבטחנו במהדורות הטובות ביותר האפשריות. וחלק מזה הוא הכריכה. 

אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי בקשר לנובה היא שאני רוצה שאור רוזנשטיין תהיה מעצבת הכריכות שלנו. אור היא מעצבת נהדרת, אמנית מוכשרת וחובבת ז'אנר. 

אבל גם עם המעצבת המוכשרת ביותר והמתאימה ביותר, הדרך לכריכה הנכונה אינה קצרה. רציתי לשתף איתכם את הדרך שעשינו עד שהגענו לעיצוב הסופי של הכריכה של "חייו של טאו". 

זה התחיל בזה:

המטרה היתה להעביר את זה שגיבורנו, רואן טאן, מושפע על ידי יישות חייזרית. חשבתי שזה עיצוב מאד יפה, אבל לא משקף את הספר. וממש לא אהבתי את מחיקת הפנים. כי רואן לא נשלט על ידי טאו. טאו הוא קול בראש שלו. זה גם נראה לי כמו שילוב של ספר אימה וספר נוער. 

אז ביקשתי מאור להראות את הפנים. היו שתי טיוטות של זה, עם עיצובי פנים שונים:

רואן נראה לי יפני מדי ומעונב מדי בהרבה בגרסה הזאת, אז אור הכינה את זה:

הבעיה עם העיצובים האלה היתה ששנינו לא אהבנו אותם. היו עוד כמה גרסאות עם שינויים קלים, אבל העיצוב הבסיסי הזה פשוט לא עבד. אור היתה זאת שהחליטה לשנות מסלול. היא שלחה לי עיצוב, שלאחר כמה שינויים וגרסאות, נראה ככה:

זאת הכריכה של חייו של טאו, אבל זאת לא כל הכריכה. אלמנט חשוב מאד בעיצוב כריכה, בעיצוב סדרה, הוא השדרית. כשאני ראיתי את הכריכה המלאה, כולל השדרית, הודעתי לאור שאני רוצה להתחתן איתה. לא עם אור (האשה מאורסת, למען השם!) כי אם עם השדרית. אני יכול לדמיין בעיני רוחי מדף שכולו ספרים בצבעים שונים ועיצובים שונים, אבל כולם עם השדרית הזאת. וזה גורם לי לשמחה שקשה לי להסביר. הנה זה, בגרסה שכוללת את השדרית:

העבודה על הכריכה הזאת נמשכה שבועות לא מעטים. כולל גרסאות שונות, ושיחות ארוכות. אבל אני חושב שעכשיו יש לי יותר מכריכה: יש לי בסיס עיצובי לספרים של נובה. יום אחד, בעתיד, קוראים יוכלו להיכנס לחנות ספרים (כן, אני מאמין שגם בעתיד יהיו חנויות ספרים שאפשר להיכנס אליהן) ולזהות במבט שיש ספר חדש של נובה. קוראים יוכלו לבקר אצל חבריהם ולזהות על המדף שלהם את הספרים שלנו. הזהות הגרפית והעיצובית הזאת היא חלק מהזהות של נובה. היא משקפת את איך שאני חושב שהספרים שלנו צריכים להיראות, ואת הכישרון של אור.

בעיני, זה צעד עצום בדרך להגשמת החלום שרבים כל כך מכם עזרו לממן ולהגשים.