עניין של גיל, או: למה אנחנו לא מוציאים ספרות נוער?

עוד שישה ימים יסתיים ההדסטארט של נובה הוצאה לאור, וכל עוד אנחנו ההוצאה לאור של שרודינגר, ומחכים לראות האם אנחנו חיים, יש לי עוד דברים להגיד על התכניות שלנו. 

אי אפשר להכחיש את זה שהספרות הז'אנרית הפופולרית ביותר כיום בישראל ובעולם היא ספרות נוער. מהארי פוטר לפרסי ג'קסון לקטניס אברדין, שום ספר ז'אנר למבוגרים לא מתקרב לפופולריות של ספרי הנוער.

אז למה אנחנו לא מתכננים - בשלב הזה - להוציא ספרות נוער? האם אנחנו לא אוהבים כסף? האם אנחנו לא אוהבים ספרות נוער? במסגרת המאמצים שלי לשמור על שקיפות מלאה ככל האפשר, אני רוצה לענות על זה. 

ובכן, אנחנו מאד אוהבים כסף, בין השאר כי כסף הוא מה שמאפשר להוצאות לאור להישאר בחיים,. ואנחנו מאד אוהבים ספרות נוער, שהיא זירה תוססת של ספרים מרתקים ומגוונים. אבל יש סיבות להחלטה שלנו, ואני רוצה לדבר עליהן כאן.

הסיבה הראשונה היא ששוק הנוער מאד צפוף, ומ-א-ד תחרותי. ההוצאות הגדולות בישראל מוציאות ספרות ז'אנרית לנוער כל הזמן. זה אומר שכדי לבנות ליינאפ איכותי, אנחנו נצטרך להתחרות איתן ישירות על ספרים. וזה לא משהו שאנחנו לא מסוגלים לו, אבל זה כן משהו שאנחנו צריכים להתבסס כדי לעשות. 

הסיבה השניה היא ששוק הספרות הז'אנרית למבוגרים ה-ר-ב-ה פחות צפוף. שאלו אותי לא מעט בשלושת השבועות האחרונים למה אני לא חובר להוצאה קיימת. והתשובה - מעבר לכך שהחזון שלי לנובה הוא רחב יותר מבחירת הספרים, וקשור גם לאיך שהוצאה לאור צריכה להתנהל - היא שאני לא חושב שיש רוויה בשוק. תסתכלו על רשימת הספרים הזכאים לגפן השנה. רואים את רשימת הפנטסיה? ואז את רשימת המד"ב? ואז את רשימת הנוער הארוכה משמעותית משתי הרשימות הקודמות ביחד? וזאת למרות שרשימת הפנטסיה כוללת ספרים של ליבה בריי ולי ברדוגו שיצאו בעולם כספרי נוער. 

הסיבה השלישית היא שאני חושב שזה זמן מעולה למד"ב ופנטסיה למבוגרים. פשוט יוצאים עכשיו המון ספרים טובים! ורובם לא יתפרסמו בעברית, הן בגלל המקום המוגבל שיש להוצאות ברשימות שלהן, והן בגלל טעמים שונים של עורכים ועורכות. נובה לא תוכל לתקן את זה לגמרי, בטח לא בשנים הראשונות והזהירות, אבל יש לנו המון ספרים לבחור מבינהם.

והסיבה הרביעית היא שיש קהל גדול של אנשים צעירים, בני ובנות נוער, בני ובנות עשרים פלוס ומעלה, שגדלו על הארי, וקטניס ופרסי, שאוהבים ז'אנר, ואני חושב שצריך להציע להם ספרים. מדובר בהחלט בקהל שקורא, ובעוד חלק ניכר ממנו קורא רק באנגלית, אחרים קוראים בשתי השפות או רק בעברית. אני מאמין שהקוראים והקוראות האלה יאהבו את הספרים שלנו, כפי שאני מאמין שכלל חובבי המד"ב והפנטסיה יאהבו אותם. ספרים ז'אנר למבוגרים היו הספרים שאני קראתי בגיל הנעורים, כאשר יצאו בעולם ובטח בארץ הרבה פחות ספרי נוער ז'אנריים, ואני חושב שאני של אז היה אוהב את הספרים שאני של עכשיו רוצה להוציא. 

סיבה חמישית היא שהספרים שלנו הם אמנם לא ספרי נוער, רשמית, אבל בעוד אינם מתאימים לילדים, הם בהחלט מתאימים לאחוז ניכר מהנוער. ואני מקווה שגם אלה ימצאו אותם. 

האם כל זה אומר שלא נוציא ספרי נוער אף פעם? כמובן שלא. כאמור, אני מאד אוהב ספרי נוער, ויש ספרים שהייתי שמח להוציא. אבל אנחנו נתחיל איפה שאני חושב שיש לנו סיכוי טוב יותר להצליח. הקהל הפוטנציאלי קטן יותר, אבל אני מאמין שנוכל להגיע לאחוז משמעותי ממנו, וההתגייסות היפה לקמפיין המימון המון שלנו עד כה בהחלט מחזקת את האמונה הזאת